הדרכה 1: 5 שאלות שכדאי לשאול לפני שאת מתחילה לכתוב Copy

אני רוצה להתחיל ולהגיד שאני מכירה את זה. הייתי כמעט בכל המצבים. 

הייתי ברגע הזה שבו נופל לך לידיים רעיון ואת רצה לכתוב, ואז כותבת ומגלה שמשהו התבלגן שם – בכתיבה הזו מהבטן ושהעמוד נותר ריק ומיותם. זה לא קל, אבל בואי נסתכל על זה בכיף – כתבת. 

הייתי ברגע הזה שאחרי תקופה ארוכה של השתבללות, כשידעתי שצריך אבל לא הצלחתי להביא את עצמי לכתוב החוצה, אל דפי הפייסבוק, התיישבתי לכתוב ולא יצא כלום. 

הייתי גם ברגע הזה שבו אני כותבת ומוחקת ושוב כותבת ומוחקת ובכלל לא ברור לי מה אני כותבת. 

כדי לעזור לעצמי ולכל הנשים שליוויתי עם השנים בכתיבה ניסחתי 5 שאלות חשובות שעושות להן ולי סדר בראש. אני שמחה לחלוק איתך בהדרכה הזו את השאלות המנחות האלו ומקווה שהן יעזרו לך למצוא את נקודת ההתחלה. 

לנוחיותך, צירפתי להדרכה גם צ’ק ליסט להורדה, עם 5 השאלות, שתוכלי להדפיס ולשים מול העיניים בפינת העבודה שלך.


על מה אני כותבת?

* בעיניי זו השאלה החשובה ביותר. כי בסוף, אנשים מתחברים לסיפורים, לרעיונות, לעצות, לתכנים שמשנים משהו אצלם, אפילו אם זה לעודד אותם ביום פחות טוב. כשאנחנו מדברות על משהו שנוגע, שמעורר תגובה, אנחנו כבר במקום הנכון.

לכן, השאלה החשובה שאיתה אנחנו מתחילות היא על מה אנחנו כותבות. הרעיונות האלו שזורמים ומגיעים לא באים סתם, ואנחנו צריכות לבחון אותם – האם הם רלוונטיים כרגע? האם באמת יש לי מה לומר כרגע על הנושא? האם אני יכולה לתת דוגמה או לשקף סיטואציה שתוליד תובנה אצל הקורא שלי? האם לי יש ברגע הזה שאותו אני מתארת בפוסט תובנה או מסר?

אז איך נפרק את השאלה הזו לחלקים קטנים וברורים: 

על מה אני כותבת – מה אני רוצה להגיד? פשוט להגיד? עוד לפני שאני כותבת, האם יש לתוכן שלי בשר אמיתי, האם יש לי סיפור, דוגמה, תובנה להמחיש, האם אפשר להעביר את הרעיון במשפט אחד? גם זה בסדר.

האם אני רוצה לכתוב על משהו שרלוונטי כרגע? לשיווק המוצר או השירות שלי? כדי לתת השראה לקהל שלי? כדי לחבר אלייך עוד אנשים חדשים?

בהקשר לשאלה הזו אני רוצה לבקש ממך לאמץ לך מחברת מחשבות ורעיונות, שתעזור לך לעשות סדר בשאלות האלו, בכל פעם שצריך לשאול אותן. כתבי לעצמך באופן החופשי ביותר רעיונות, מחשבות שעולות, חלקי רעיונות, השראות ועוד – כדי שתוכלי בכל פעם מחדש לחזור ולמצוא על מה את כותבת וכמובן שנדבר על זה בהדרכה העוסקת ברעיונות.

ובינתיים, שאלי את עצמך לפני שאת מתחילה לכתוב על מה בדיוק את רוצה לכתוב? מה את רוצה להגיד? 

למי אני כותבת? (ראי בתחתית העמוד את סיפור הלקוחה שלי כדוגמה)

השאלה הזו מבחינתי היא שאלה שאסור לדלג עליה. הרבה מאד פעמים אני שומעת “אני כותבת לכולם” אבל כשאני כותבת לכולם אני שוכחת שיש מאחורי המסך מישהו, מישהו שמתעניין, שמתחבר, ששואל את עצמו שאלות, שאני רוצה שישאל גם אותי – שייצור איתי קשר. 

אם מטרת הפוסט היא שיווקית, השאלה הזו היא קריטית. אני לא רוצה הרי לפנות עם המוצר או השירות שלי לכולם, כי ברוב המקרים יש לי קהל מסוים שאיתו אני רוצה לעבוד ואליו אני רוצה להגיע. לקהל הזה יש מאפיינים מסוימים. לפני שאת כותבת, נסי לחשוב על דמות אחת שמאפיינת את הקהל שלך. ובלי קשר לפוסט ספציפי, אני ממליצה לכתוב לעצמך את הסיפור של הדמות המאפיינת את הקהל שלך, הסיפור הזה יעזור לך לבחון האם הנושא רלוונטי ואיך להמחיש בנגיעות את הרעיון למישהו שיוכל להבין אותו ולהתחבר אליו. 

אני מצרפת כאן דוגמה לפרסונה – לדמות המייצגת את קהל היעד שלי – ואני ממליצה לכתוב לעצמך את סיפור הדמות הזו, שתחכה לך בכל פעם שתרצי לכתוב.

לפעמים, יש לנו כמה קהלים וכמה מוצרים שפונים לכמה קהלים שונים. לפעמים זה קהל שלא מכיר אותנו, או קהל שכן מכיר, לפעמים המוצר שאנחנו כותבות עליו באותו רגע מתאים רק לחלק מהקהילה המקיפה את העסק שלנו. ולכן, בכל מקרה, נסי לפני שאת כותבת להתמקד בדמות מסוימת שממחישה את הקהל הספציפי שהפוסט אמור לפנות אליו.

איך הקהל שלי ירגיש כשיקרא את הטקסט? 

אחת השאלות שיכולות לעזור לי להבין את מטרת הפוסט שלי ואיך לכתוב אותו, באיזה טון ובאיזו נימה, היא השאלה מה אני רוצה שהקהל ירגיש כשיקרא את הפוסט. 

האם אני רוצה שירגיש הזדהות, האם אני רוצה שירגיש פתיחות גדולה וישתף, האם אני רוצה שייכנס לאנרגיות גדולות של עשייה, האם אני רוצה לעורר מחשבה והשראה, האם אני רוצה ליצור תחושת FOMO? האם אני רוצה שיחייך? שירגיש מובן?

נכון, קשה לנו לצפות מה הפוסט יגרום למישהו להרגיש, אבל השאלה הזו, שאנחנו שואלות את עצמנו ברגע אחד לפני שאנחנו מתחילות לכתוב, יכולה לעזור לנו להתמקד באווירה מסוימת שתעטוף את הפוסט, לבחור את הדימויים והסיפור הנכון וליצור הפנייה לפעולה שמדויקת לאג’נדה שלנו.

מהו המסר העיקרי של הפוסט?

בסופו של דבר, אנחנו רוצות שלפוסטים שלנו יהיה מסר מסוים. לפעמים הוא קטן ומרגש מתוך הסיפור שאנחנו מספרות, לפעמים הוא צריך להניע לפעולה מסוימת – לגרום לקורא לעשות את הצעד הבא, לפעמים אנחנו רוצות לעורר השראה, לגרום לאדם מסוים לחשוב על חייו, להבין משהו לגבי עצמו ולפעמים יש לנו מסר להעביר הלאה – פשוט ככה. 

לפני שאת כותבת שאלי את עצמך מה המסר העיקרי של הפוסט שאת רוצה לכתוב, מה השורה התחתונה שלו.

מהם ראשי הפרקים של הפוסט?

לפעמים אנחנו מסתבכות בהתחלה. 

לפעמים אנחנו מסתבכות באמצע.

לפעמים יש לנו בראש את הרעיון אבל קשה לנו לפתח אותו.

ראשי פרקים יכולים לעזור לנו לעשות סדר ולהקל עלינו עוד לפני שאנחנו מתחילות לכתוב. 

כשאני כותבת לעצמי רעיון במחברת, אני משתדלת לכתוב לעצמי גם ראשי פרקים, אפילו אם בסוף בכלל לא אכתוב על הנושא או שהמסר שלי ישתנה עם הזמן, עד שאשלוף את הרעיון הזה מהכובע. אם כן החלטתי לכתוב משהו, ראשי הפרקים עוזרים לי להתמקד באותו הרעיון, ליצור לעצמי סדר בראש ולהבין מה אני רוצה לספר, שלב אחר שלב. 

לפני שאת מתחילה לכתוב, כתבי לעצמך בנקודות איך הפוסט מתחיל, מה את רוצה וחשוב לך לספר בגוף הפוסט ואיך הוא מסתיים.

נקודה אחרונה לפני שאת מתחילה: ברור לי שחמש השאלות האלו נראות כמו יום עבודה, אבל בסופו של דבר מדובר על כמה דקות קצרות עם עצמך, שעושות לך סדר בראש ועוזרות מאד להתחיל לכתוב ויותר מכך – לכתוב פוסטים שבאמת מגיעים ממך, מהרעיונות, המחשבות, התובנות והדרך שאת עושה.

עם הזמן, ככל שתכתבי באופן קבוע ותצברי בטחון, השאלות האלו יהפכו למובנות מאליהן, לחלק טבעי מהדרך. 

בהצלחה!

נ.ב – למי אני כותבת (למשל)?

רונה מתעוררת בכל בוקר בסביבות שש. היא מתארגנת ויוצאת להליכה. זה הזמן שלה, בעיקר זמן לחשוב על מה שהיא רוצה לעשות בחייה. לאן היא רוצה להתקדם. בכל פעם שהיא חושבת שיש לה מטרות ברורות, שהיא יודעת מה הדרך שלה, מגיעים עוד רעיונות ומבלבלים אותה קצת. 

אחרי ההליכה היא מתיישבת עם הקפה, לפעמים עובר לה בראש שכל הרעיונות האלו שהיא אוגרת בראש יברחו אם לא תכתוב אותם, אבל היום מתחיל והמשימות קופצות עליה. היא מכינה לעצמה רשימה ארוכה של משימות ויוצאת לדרך.

היא מתיישבת ליד המחשב וזה מרגיש קצת לבד. כבר כמה שנים שהיא עובדת מהבית, חוץ מהפגישות שהיא יוצאת אליהן מדי פעם. כמאמנת, היא פוגשת בקליניקה המון נשים שונות וסדר היום שלה תלוי בהן. לא תמיד יש לה רגע מנוחה להיזכר ברעיונות האלו מהבוקר. יש ימים שבהם היא מנהלת פגישה אחר פגישה, אימון אחר אימון. זה מעייף, זה גורם לה לחשוב שהיא צריכה לשנות, אולי להכניס משהו חדש לעסק. אנרגיה חדשה. 

כשהיא חושבת על האנרגיה החדשה הזו היא חוזרת לרעיונות מהבוקר. זה גורם לה לחייך. אולי היא תעמוד ותספר לקהל של נשים איך הפכה למאמנת אחרי שנים ארוכות בתור מנהלת תחום אחיות בבית החולים. איך כל הדברים שעברה בתפקיד הזה וראתה הכינו אותה לאמן אחרות ומה היא למדה שם. היא צריכה להעביר את זה לדף קודם כל, אבל מתי? ויש לה גם ברשימה לכתוב מסרים לדף העסקי ואולי כדאי לעדכן את האתר. היא לא מספיקה. 

אולי היא תבנה בכלל קורס דיגיטלי או תכתוב ספר. תכלס, זה החלום הגדול שלה. ספר שיהיה על שמה ויספר את סיפור השינוי שעשתה בחיים שלה, איך מעבודה אפורה אבל סופר מאתגרת היא הבינה שהיא רוצה להעביר הלאה המון מסרים, המון סיפורים – ואת זה היא מצליחה לעשות דרך האימון. ובתוך האימון יש לה את השיטה שלה, והיא רואה שזה עובד לה. הלוואי והיה לה זמן לכתוב את כל זה. 

אחרי שהיא יושבת עם המחשב ומסיימת את משלוח המיילים וקביעת הפגישות לחודש הבא, ושליחת פולואופים למתאמנות שלה, היא מתחילה בסשן פגישות. פגישה אחר פגישה.

בשש בערב היא יוצאת מהקליניקה, אוספת את יסמין בת ה-15 מהחוג. לפעמים הן עוצרות לאכול בגרג ולפעמים חוזרות ישר הביתה. בשמונה בערב היא מתרסקת על הספה, מתחשק לה לכתוב קצת על מה שעשתה היום, אבל היא עייפה מדי ומעדיפה לבלות את הזמן הזה עם אלכס, בעלה.