איך לעזור לקוראים להכיר אותך?
כשאנחנו המראה של מה שאנחנו עושות, כשאנחנו רוצות ליצור קשר, כשאנחנו רוצות לספר על מי שאנחנו ומה שאנחנו מעניקות לעולם – אנחנו צריכות ליצור חיבור. זו הכרות טבעית ביננו ובין הקהילה שמסביבנו, זו שקוראת אותנו וצריכה לבחור איתנו לנהל דו שיח, ליצור את מערכת היחסים המתבקשת ולאפשר לנו לקדם רעיון, להציע מוצר, להזמין לשיחה.
בין אם את כותבת להנאתך על נושא מסוים או מציעה שירות או מוצר שיצרת במו ידיך ההיכרות איתך חשובה לקורא. אתם נפגשים דרך המילים שלך – באתר האינטרנט, בבלוג או ברשתות החברתיות ונדמה שיש מן ציפייה שתשתפי, תספרי ותיחשפי דרך התכנים שלך. לא תמיד התהליך הזה, שבו את מתבקשת לכתוב על עצמך ולספר, הוא תהליך טבעי וזורם.
במהלך השנים שאני מלווה נשים יוזמות וכותבות גילינו יחד שהקשר הזה עם הקורא נבנה לאט לאט וככל שהוא הופך טבעי יותר, כך העניין נשמר והקשר מתהדק.
הנה כמה דרכים להפוך את הכתיבה עליך לטבעית ואותנטית יותר ובכך – יוצרת חיבורים טובים יותר.
סיפור בביסים קטנים
הציפייה שלנו מעצמנו ככותבות היא להכיר את הסיפור שלנו כמקשה אחת – מן מכלול שמספר איפה היינו, איך הגענו לנקודה בה אנחנו נמצאות היום ולמה בעצם אנחנו עושות היום את מה שאנחנו עושות, כל אחת לפי העיסוק, המטרות או היומיום שלה.
אני מאמינה שהמפגש עם הסיפור האישי שלנו דרך המילים קורה כל הזמן ולא נגמר בעצם. התובנות מגיעות מתוך ההתמודדויות שלנו ומתוך כתיבה יומיומית – שם אנחנו מבינות את הסיפור שלנו.
כתיבה אינטואיטיבית לעצמנו מניעה אותנו לפגוש זכרונות, תובנות מהעבר ומהיומיום שלנו ופיסות אינפורמציה על עצמנו. אנחנו מבינות על מה לכתוב ומה המסר מאחורי המילים. כשאנחנו מפרסמות תמונות קצרות מעצמנו, בכל פעם זיכרון, תובנה מהדרך, חלקי סיפור – אנחנו יוצרות סקרנות ועניין מתמשכים.
מלוכלך, לא מושלם
גל, שלמדה בקבוצת הכתיבה שלי ברמת הגולן לפני שנה, קראה לזה “כתיבה מלוכלכת”. להיות פגיעות, לא מושלמות, לא לצייר תמונות מהונדסות של החיים. אני מסכימה איתה, כך אני כותבת במשך שנים על עצמי.
מאחורי הסיפור שלי, כמו גם הסיפור שלך, יש רגעים שהם פחות יפים, פחות נקיים ממחשבות, התלבטויות, צעדים שגויים, טעויות שלמדנו מהן. דווקא הרגעים האלו, המלוכלכים קצת, מדברים אל הקוראים שלנו הרבה יותר מאלו המושלמים והיפים.
כן, רגעי ההצלחות והשיאים שלנו הם חלק חשוב מהחיים, מהסיפור הכללי, אבל דווקא קטעי הסיפור בהם נשברנו, התלבטנו, פחדנו, צעדנו קדימה מבלי לדעת לאן – כל הרגעים המלוכלכים האלו שלמדנו מהם כל כך הרבה עלינו, הם שלד הסיפור כולו. לא צריך לחשוש מלספר אותם.
דו שיח ולא מונולוג
כדי שהקהל שאת כותבת אליו יכיר אותך, את מספרת על עצמך בביסים קטנים. בכל פעם קצת. מתוך הטקסטים שאת כותבת צרי חיבור למה שקורה בחיים של הקוראים שלך. שאלי אותם איך הם התמודדו עם דברים מסוימים או האם פגשו בדילמות שלך בחייהם שלהם. בידקי מה ההשפעות וההשראות שלהם, איך הם מחליטים החלטות בחייהם, מהם תחנות התרבות שלהם, האם עברו שינוי כמו שאת עברת.
הפנייה הקבועה לקהל שלך דרך פיסות הסיפורים שאת כותבת, שימוש בשאלות שיוצרות דיון והתייחסות תמיד גם למי שנמצא בצד השני וקורא אותך, יעזרו לך להעמיק את הקשר ולגרום לקוראים שלך להכיר אותך טוב יותר.
קשר רצוף ועקבי
שגרת הכתיבה שלי מובילה אותי לקשר קבוע עם הקהילה מסביב לעשייה שלי. יש לי קבוצה שמלווה את התכנים שאני מציפה במרחב הזה לכתיבה, יש לי קהילה מסביב לעסק, מועדון הכתיבה הפעיל ועוד נקודות שבהן אני פוגשת נשים שרוצות לכתוב.
אני מגלה אחריות לקשר איתן, מבינה שאם אני רוצה ליצור קשר קבוע ומערכת יחסים שתעזור לי גם להגשים את המטרות שלי, אני צריכה להיות נוכחת. העקביות שלי באה לידי ביטוי בכתיבה אינטואיטיבית, קודם כל לעצמי. מתוך הכתיבה הזו נולדים רעיונות ותכנים שדרכם אני משתפת את הקהילה שלי בחיי, בסיפור שלי, בעבר, בהווה ובעתיד.
עקביות היא גורם חשוב ביצירת הקהילה שמכירה, תומכת ומושכת קדימה.
עם זאת, אני מקשיבה לעצמי ויודעת שיש גם תקופות שבהן אני רוצה להיות נוכחת פחות או פשוט לא יכולה להיות נוכחת בתדירות גבוהה. בתקופות האלו אני מציפה את הקושי, את ההתלבטות, ומשתפת את הקהילה שלי באתגר. זו בעיניי מערכת יחסים טבעית ומלאה בהקשבה.
כתבי את עצמך, במנות קטנות, דרך טקסטים טבעיים ואינטואיטיביים, תקשיבי לעצמך ולמה שנכון לך לשתף ובעיקר – אל תפחדי להיות את. בדיוק כמו שאת.
לעוד מאמרים וכלי כתיבה בנושאים הבאים:
- בלוגינג
- כל המאמרים
- כתיבה כבסיס להתפתחות
- כתיבת תוכן לאתר
- פיתוח יצירתיות
- תכלס כתיבה
- תכנון ויצירת שגרת כתיבה
