הדרכה 5: איך לכתוב על היומיום?

אחד הדברים שאני הכי אוהבת לכתוב הם תובנות מאחורי הקלעים. 

אלו הרגעים הקטנים שהופכים את העסק שלי למעניין. קורים בו דברים שאני שמחה לתת אליהם הצצה, להפיל אסימונים ולתת השראה גם לאחרות שמחפשות מענה בנושא מסוים שאיתו אני מתמודדת בעסק.

תיאור מאחורי הקלעים יכול להיות תיעוד של הכנה למשהו גדול שעומד לקרות, סיפור ההתקדמות של פרויקט שאני מפתחת – בין אם זה הקורס הבא שאני כותבת ומצלמת או סדנה פיזית שעומדת לקרות. 

אני חושבת שעשייה זה דבר מדבק. כשאנחנו עושות, מספרות על זה, כותבות על הדרך שלנו – על ההתלבטויות, הקשיים, האתגרים וגם על הנצחונות – על מה שלמדנו בדרך, אנחנו מחברות אלינו באופן טבעי את האנשים שרוצים לעבור תהליך דומה – הם רוצים לגדול. ובעצם, אנחנו נותנות השראה.

השאלה “את מי זה מעניין?” עולה לא פעם כשאני מציעה לכתוב על היומיום שלנו ולתאר את מה שאנחנו עושות, דרך רגעים קטנים של עשייה.

 לתאר הכנה לקראת סדנה, מה קנינו למשתתפות, לספר על הדברים שמובילים אותנו לבנות תוכן מסוים לקורס או השלבים בפתיחת בית הספר לכתיבה.

 אנשים אוהבים אנשים שעושים, הם אוהבים לראות התפתחות וצמיחה – ואלו נותנים להם השראה כלפי עצמם, מוכיחים להם שאפשר. אני חושבת שכל אחת מאיתנו תשמח לעבוד בעסק שלה עם לקוחות שרוצים להתפתח, לצמוח, לנסות דברים חדשים, ללמוד מהדרך.

 דרך רגעי העשייה שאנחנו מתארות אנחנו יוצרות חיבור יומיומי עם הקהל שלנו וכשלתוכן הזה נוסף ערך דרך איזשהו אסימון שאנחנו מפילות בצד השני, החיבור הופך להרבה יותר משמעותי.

בניואנסים הקטנים של היומיום, כשאת מתארת את מה שקורה, את בעצם מובילה את הקורא שלך לתוך תהליכי החשיבה והעבודה שלך. אלו משקפים כמובן מי שאת והופכים אותך למי שאת – ומכאן הבידול שלך. 

דרך הצצה להכנות למשהו שעומד לקרות – ואולי יעניין את הקהל שלך להצטרף אליו או לרכוש אותו – את יוצרת קדימות, את מתחילה לעשות “טיזינג” בעצם. 

הכתיבה שלך, הכנה והפתוחה, על התובנות מהיומיום תשקף תמיד את הערכים שלך – בעיקר כשתכתבי מבלי לצייר את התמונה המושלמת שלרוב אינה קיימת. כתבי בפגיעות ומתוך אמת פנימית על מה שקורה, על ההתלבטויות והשינויים בדרך, האלתורים והתמרון – תהיי מובנת יותר על כל צדדייך – ותצרי הזדהות. 

אז איך כותבים סיפור מאחורי הקלעים? 

בעיניי, פשוט כותבים. מתארים בפתיחות ובכנות את מה שקורה, גם על הצדדים היותר פגיעים של העשייה שלנו. מתלבטים בקול רם.

 מצרפים תמונות מהדרך, שמתכתבות עם המסר

בוחרים להציף מתוך היומיום לא רק את ההצלחות אלא גם את המקומות הרגישים יותר.

גם כאן אני חושבת שהכתיבה האישית, שיש בה תיאורים ודימויים שהם רק שלנו, ויש בה תמיד את הקווים המנחים אותנו כבני אדם שכותבים ומתבטאים, מכנות ועד להומור, עובדים.

התכנים האלו הם לא ארוכים בדרך כלל, הם נבנים כרמיזות מהדרך, מהשגרה. 

הפעם אני מאתגרת אותך פשוט לזרום ולנסות במשך שבוע (ואולי אפילו יותר) לכתוב מדי יום על הרגעים הקטנים שהולכים איתך ליום הבא.

בהצלחה!


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

גלילה למעלה