איך להקשיב למטרות שלך באמצעות כתיבה יומיומית?

בכל השנים שבהן אני עצמאית, התקשיתי מאד לקחת את כל החלומות, המטרות והשאיפות שלי ולהכניס אותן למסגרת. טבלאות עושות לי צמרמורת קשה ובעיקר קשה לי להתמיד בניהול שלהן, אפליקציות מסובכות הן פשוט לא אני ולכתוב מכתב חזון מסודר קצת מערער אותי – בכל פעם שעשיתי זאת מצאתי את עצמי קוראת אותו בסוף השנה ומתאכזבת קצת, מגלה עד כמה החיים עצמם ניווטו אותי תוך כדי תנועה. 

ובכל זאת, איך נולדות מטרות ומתגבשים חלומות לכדי מימוש? למדתי להשתמש בשגרת הכתיבה שלי כדי לפתח ולכתוב על מה שאני רוצה שיקרה בעתיד. 

הנה כמה דברים שאני עושה תוך כדי תנועה כדי להגדיר מטרות:

פוגשת את עצמי למפגשי כתיבה

לצד כתיבת דפי בוקר מדי יום, שעוזרים לי לשפוך על הדף את כל המחשבות שלי, אני דואגת לפגוש את עצמי באופן יזום על דפי המחברת לפגישות שעוסקות במה שאני רוצה ליצור בחיי. בפגישות האלו אני כותבת לעצמי כותרת במחברת – מה אני רוצה שיקרה בחודש, בשנה או בימים הקרובים – כך לפי הקשבה לעצמי. אני שואלת את עצמי קודם כל עד כמה אני רוצה לתכנן. 

אני כותבת לעצמי באופן חופשי, לאורך כמה דקות ולפעמים אף יותר, את כל מה שאני רוצה שיקרה בתקופה הקרובה. צפים שם הרבה מאד דברים – מטרות מקצועיות ועסקיות, חוויות שלי כאמא, רצונות כבת זוג, מה אני רוצה לשנות ולשפצר בבית שלי ועוד ועוד. 

המטרות המתגבשות שם אינן רק מטרות כלכליות או מקצועיות, אלא נוגעות בכל תחומי החיים שלי. אני מגלה שבכל פעם מחדש יש תחום מסוים שקופץ משם החוצה – ורוצה שאתייחס אליו. 

פגישות הכתיבה האישיות שלי מתקיימים אחת לכמה ימים, כאמור מעבר לכתיבה היומית. עם זאת, גם בתוך שגרת הכתיבה האינטואיטיבית צפות ועולות מטרות שונות שאני מרגישה שאני רוצה לקדם. 

מקשיבה למטרות שצצות וחוזרות

זה קורה לכולנו. פתאום צץ לו רעיון והופך למטרה. אנחנו נכנסות בו, משקיעות בו משאבים ואז מגלות שהוא לא מה שרצינו לעשות. למדתי עם השנים להקשיב לרגעים האלו שבהם צץ לו רעיון לרגע והופך למטרה מסומנת. אני נותנת לה להיות קצת לפני שאני מתלהבת. ניסיון העבר לימד אותי שזה כדאי. 

איך אני עושה זאת דרך הכתיבה? אני חוזרת לדף כמה ימים אחרי שצצה לה המטרה או צץ רעיון ושואלת את עצמי האם המטרה הזו עדיין רלוונטית. האם זה הזמן לצאת לדרך? אם הרעיון הזה חוזר על עצמו ובוער בי פעם אחר פעם, אני מבינה שהכל בסדר, האינטואיציה אומרת לי לעשות ואני יכולה לצאת לדרך. 

עבורי זהו השילוב המושלם בין ספונטניות להתקדמות – בין תכנון ובין התאמה לשגרה. 

כשהמטרה ברורה – אני חוזרת למחברת

אז יש לי מטרה ברורה ועכשיו, אני רוצה להגשים אותה. כאן אני חוזרת למחברת. אני מתחילה מתרגיל פשוט – אני שואלת את עצמי “מה את רוצה שיקרה?”, בהקשר לאותה מטרה. 

אני כותבת לעצמי באופן חופשי את הצעדים הבאים – מה אני רוצה ויכולה שיקרה כדי להגשים את המטרה, איך זה קורה, מה אני צריכה לעשות כדי שזה יקרה, מה צץ שם? 

לפעמים עולים לי פחדים וחששות, דילמות שונות שאני צריכה לפצח וגם צעדים פרקטיים של כאן ועכשיו – פשוט לעשות. יחד, נוצרת לי תמונה מאד אינטואיטיבית של הצעדים הבאים. תוכנית הפעולה נרקמת מתוך הקשבה לעצמי – וזה משהו שאני עושה על הדף. 

מתוך הכתיבה החופשית הזו, אני יכולה לראות בבהירות צעדים פרקטיים. את אלו אני אוספת, כותבת לעצמי ביומן או במחברת המטלות, מתחילה לצאת קדימה ולממש. 

מטרות לא חייבות להתגלם ברשימה מפחידה או טבלאות מלאות מספרים מדויקים – אם כמוני קשה לך לתכנן ואת רוצה להיות קשובה לעצמך, תוך כדי תנועה, מיצאי את הזמן לפגישות קבועות שלך עם המחברת או הקובץ הריק, תכתבי את מה שבוער כרגע ומשם – יעלו ויבואו המטרות המדויקות ביותר לתקופה הקרובה. 

כלי כתיבה שיעזרו לך להתחיל לכתוב: