ההשראה נחתה כשהכי לא ציפית לזה, אולי באמבטיה, אולי כשהלכת לצעדת הבוקר שלך, אולי בדיוק כשהדלת של האוטו נטרקה והילדים צעקו דרך החלון “ביי אמא”. רשמת לעצמך מהר את הרעיון, חזרת הביתה או התיישבת בבית הקפה שבו את רגילה לעבוד וכתבת את הפוסט שלך, את המאמר לבלוג או אולי ניוזלטר חדש לשלוח למנויים. הכל מוכן.
כל מה שאת צריכה לעשות עכשיו הוא ללחוץ על כפתור הפרסום. אם את כמו הרבה נשים כותבות שאני מכירה, זה הרגע שבו מתעוררת האישה הזו שיושבת על הכתף ושואלת אותך “את בטוחה?” בקול דרמטי של מנחת שעשועון.
אני רוצה לחלוק איתך שלוש שאלות מנחות שעוזרות לי להבין איזה טקסט צריך להתפרסם ואיזה צריך להישאר במגירה, מתוך הקשבה לאינטואיציה ומהקשבה לקהל שלי.
האם הקהילה שלי צריכה את המידע שאני עומדת לחלוק?
זו שאלה מהותית שיכולה לפתור עבורך גם את תחושת הפספוס במקרה שבו אף אחד לא מגיב או נותן פידבק לטקסט, ואת מרגישה שכתבת משהו שאנשים לא מוכנים או לא אוהבים לקרוא. אנשים מגיבים ויוצרים שיח כשהם קוראים מידע שרלוונטי לגביהם, שהוא מחדש להם, נותן ערך כלשהו ומפיל אסימונים.
לא כל תוכן שאת כותבת חייב להיות עמוס בטיפים או להציג מדריך מושלם, אבל מספיק לשתף במשהו חדש, תובנה מעניינת או שאלה פתוחה שמפילה אסימונים – והקהל שלך ירגיש שהוא היה צריך את המילים שלך.
לפני שאת מפרסמת את התוכן שלך שאלי את עצמך האם הקהילה שלי, הקהל שאליו אני רוצה להגיע, צריך את המידע שתעניקי לו – האם הוא רלוונטי לו, האם הוא מעשיר את חייו, האם הוא משפיע עליו באיזושהי צורה.
למה הקוראים שלי צריכים את המידע הזה דווקא ממני?
שאלה דומה לשאלה הראשונה אבל בעצם מפנה את הזרקור אליך. אחרי שדיברנו על הצורך של הקהל במידע שאת נותנת, חשוב להתייחס למידע עצמו ולשאול איך הייחוד שלך בא לידי ביטוי בתוך התוכן שאת כותבת.
האם את מציעה גישה שהיא רק שלך, תובנות אישיות שמדגימות את הדרך שעשית ויכולות לתת השראה לאחרים, האם זווית ההסתכלות שלך על הנושא שבו את עוסקת שונה ומייחדת אותך – אלו השאלות המנחות הקשורות לנקודה הזו.
לפני שאת מפרסמת שאלי את עצמך האם הטקסט שאת עומדת להוציא לאור מציג אותך על מה שמייחד אותך, שגורם לך להיות את – ובעצם אחרת ושונה מכל אחת אחרת שתכתוב על אותו נושא.
גם אם המידע שאת נותנת מבוסס על תוכן שקראת או שאבת ממנו השראה, את יכולה לשאול את עצמך האם הסגנון שלך, הדוגמאות שתתני, הסיפורים שמגיעים ממך – האם כל אלו הופכים אותו למשהו חדש, תוכן שהוא לגמרי שלך ולא יכול להיות של אף אחת אחרת.
האם התוכן הזה הוא 100% אני?
מאחורי אמירות כל כך שגרתיות שאנחנו שומעות – מ”כתיבה אותנטית” ועד ל”לכתוב מהבטן”, יש אמת אחת חשובה שצריכה להנחות אותנו בכל טקסט שאנחנו כותבות – האם אנחנו עומדות מאחורי המילים שלנו? כשאנחנו מאמינות במה שאנחנו כותבות ואומרות ומוציאות לאור – קורים דברים מדויקים ונכונים. כל זה מתחיל מהמסרים שלנו, מהרעיונות שנוציא לאור ונשתף עם העולם.
זו כנראה השאלה החשובה ביותר שאת צריכה לשאול את עצמך – האם התוכן הזה משקף אותי ב-100% אחוז? האם אני עומדת מאחוריו בעיניים עצומות (ובעצם פקוחות לרווחה)? האם הוא מציג אותי כפי שהייתי רוצה שיכירו אותי? האם הוא משקף את הערכים שמניעים אותי? את הקווים המנחים, התכונות והאמונות שהופכות אותי למי שאני.
בעידן שבו אומרים לנו לכתוב על הקושי, לשתף באתגרים, למצוא את נקודות הכאב אצלנו וגם אצל הקהל שלנו – חשוב שלא להישאב למניפולציות ולנסות לכתוב מתוך מקום שהוא לא באמת שלנו. השאלה הזו, הכל כך פשוטה, האם זו אני שם בין השורות – עוזרת לנו להישאר נאמנות לעצמנו, לעולם הערכים שלנו ולמילים שמספרות עליו.
שלוש השאלות האלו עוסקות בהקשבה, באינטואיציה ובהכרות עם עולם התוכן שלך. הן יכולות לספק מצפן לקראת כל פרסום של תוכן שיווקי או אישי.
עם זאת, חשוב לזכור שהקהל שלך הוא עוד מצפן, שמספק לך שיקוף מדהים של מה שהוא רוצה לשמוע ממך – לכן, אל תפחדי לקחת צעדים אמיצים, לכתוב ולנסות – ולראות למה הקהל שלך מגיב יותר ולמה פחות.
הכנתי לך כלי כתיבה נפלא שיעזור לך לקבל את הבטחון לפרסם. הורידי כאן דף עבודה חינמי שיעזור לך בכל פעם מחדש לבדוק האם ללחוץ על כפתור הפרסום ולפרסם את הטקסט שכתבת.
שיהיה המון בהצלחה!