fbpx

הצעד השני: הסיפור הפותח

בחלק הראשון שאלנו את עצמנו את כל שאלות הרקע, יצרנו למעשה בהירות לגבי הקהל שאליו אנחנו פונות בסיפור האודות שלנו, הבנו מה הערכים הפנימיים שלנו שמניעים אותנו קדימה והגדרנו לעצמנו מה בדיוק אנחנו מציעות ללקוחות שלנו, אלו שאיתם אנחנו רוצות לעבוד. 

בחלק הזה אנחנו נכנסות פנימה ונוגעות בחלק הראשון של האודות – והוא בעצם החלק היצירתי, הסוחף והמעניין ביותר בו – החלק שבו אנחנו מספרות את הסיפור שלנו. 

אז למה אנחנו עושות את מה שאנחנו עושות? מאחורי השאלה הזו מסתתר בדרך כלל הסיפור שיוביל את האודות שלנו, שיהיה זה שיתאר את החוויה האישית שלנו, שהובילה אותנו לעסוק במה שבחרנו לעשות בחיינו. 

כשאנחנו עוברות תהליך לחיפוש ה”למה” שלנו, אנחנו מתבקשות לחזור אחורה בזמן ולאתר את המקומות שבהם ראינו רמזים ראשונים ואחר כך מתקדמים ומתפתחים לבחירה שלנו לעסוק במה שאנחנו עושות. 

לדוגמה – אצלי, כבר בגיל 4, אמא שלי זיהתה שאני מצליחה לקרוא ולא רק לקרוא אלא להישאב לתוך הסיפור ולהמציא לעצמי עלילות חדשות. העדפתי לקחת רשות לשנות את הסיפור מאשר ללכת עם הסופר או הסופרת. בגיל 7, בכיתה א’, המורה שלי כתבה לאמא שלי ביומן שהיא תשמח אם אני לא אכתוב שירים קצרים ליד תרגילי החשבון בחוברת העבודה. 

אבל לא חייבים ללכת על סיפורי הילדות התמימים. לפעמים הסיפור האמיתי הוא דווקא בדרך שעברנו ברמה האישית. גילינו צורך, עברנו אתגר מסוים בחיים, נפגשנו עם התחום במקום מסוים יוצא דופן – מצאנו שהוא מספק אותנו וממלא בנו צורך. 

למה אנחנו מחפשות את הרגעים האלו? 

כי סיפור הוא הדרך הכי טובה להתחבר לאנשים. אנשים זוכרים סיפורים, הם אוהבים לספר אותם לאנשים אחרים ולשתף, הם מוצאים בסיפור טוב את עצמם, מזדהים ואז רוצים לדעת עוד. ולנו, קל הרבה יותר להסביר את עצמנו דרך סיפור, להמחיש למה אנחנו מתכוונים או למה אנחנו עושות בעצם בדיוק את זה. לספר על עצמנו דרך רגע אחד בחיים, או דרך הדרך. 

אז כדי להתחיל לכתוב את האודות שלך, אני מבקשת ממך לחזור אחורה אל תחנות חייך ולמצוא שם רגעים שבהם התחברת אל התחום שלך – אצל חלק מאיתנו מה שאנחנו עושות קיבל “רמזים” כבר בגילאים מאד צעירים, אצל אחרות, מדובר בדרך, בשינוי, בטוויסט בעלילה. 

בחרת סיפור? כמה נקודות שיעזרו לך  לכתוב אותו ובכך בכלל להתחיל את כתיבת האודות. 

1. חישבי על הפתיחה. האם להתחיל בסיפור? האם להציג את עצמך לפני הסיפור או דווקא אחריו? אני ממליצה להתחיל ממשפט קצר שיציג אותך ואז להתחיל לספר את הסיפור. 

אנחנו יכולות לבחור להתחיל את הסיפור כך:

“אני זוכרת את עצמי יושבת בבית ההורים שלי ומחזיקה בידיי את הספר הראשון שקראתי. זה הספר שגרם לי להתחיל לכתוב”. 

או: 

“שלום, אני נועה ואני כותבת, בעצם אני כותבת כבר המון שנים.

“אני זוכרת את עצמי יושבת בבית ההורים שלי ומחזיקה בידיי את הספר הראשון שקראתי. זה הספר שגרם לי להתחיל לכתוב”.

2. השתמשי בשפה שיכולה לחבר אליך את קהל היעד. דמייני שאת יושות מול אותה דמות שציירתלעצמך בתור הלקוח/ה האידיאלי/ת. איך תספרי לה או לו בעל פה את הסיפור הזה? 

אם קשה לך להעביר את הסיפור מדיבור אל הדף, הקליטי את  עצמך קודם כל באמצעות הטלפון הנייד והורידי אל הדף את הסיפור.

3. השורה האחרונה של הסיפור צריכה להתחבר למה שאת עושה היום. “התחנה הראשונה הזו לימדה אותי עד כמה הכתיבה היא מנוע בחיים שלי – והיום אני שמחה להעביר את מה שלמדתי מאז לאחרות”. 

את המשך הדרך נעשה באמצעות הצעדים הבאים אבל בינתיים אני מזמינה אותך לכתוב את הסיפור הפותח של האודות. את מוזמנת לשלוח לי את הטיוטה הראשונה. 

בהצלחה!


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top